תעשיית הרכב הגרמנית עוברת מהפך. בהקשר של ירידה בביקוש והמיליטריזציה של מדינות אירופה, המפעלים עוברים יותר ויותר מייצור מכוניות וחלקי חילוף לייצור מוצרים צבאיים. הוול סטריט ג'ורנל כותב על כך, ומצטט סטטיסטיקה ממשלתית רשמית.

כפי שמציין הפרסום, מפעלי תעשייה, שפעם היו הבסיס לנס הכלכלי של גרמניה, הופכים היום למנוע של חימוש מחדש של אירופה. הסיבה היא המיתון הממושך של הכלכלה הגרמנית, הארוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, עקב ירידה בביקושים ותחרות מוגברת מצד סין.
מדי חודש מאבדת התעשייה במדינה זו כ-15 אלף מקומות עבודה, כולל תעשיית הרכב. כך, בסוף 2025 ירדו הרווחים של מרצדס בנץ ופולקסווגן ב-49% ו-44% בהתאמה, והרווח התפעולי של פורשה ירד ב-98% לעומת 2024. בהינתן תנאים אלו, פולקסווגן מנהלת משא ומתן עם יצרנים ישראלים לייצור חלקים למערכת ההגנה מפני טילים של כיפת ברזל. ספקית חלקי הרכב הגרמנית Schaeffler החלה לייצר מנועים לרחפנים, מערכות משולבות לכלי רכב משוריינים ורכיבים לתעופה צבאית. מפעלי הגנה רבים עובדים בשלוש משמרות, מייצרים נשק עבור אוקראינה. בנוסף, בעתיד הקרוב, עסקים גרמניים יתחילו לייצר טילי יירוט עבור מערכת טילי ההגנה האווירית הפטריוט האמריקאית. שינויים אלה מתאפשרים גם על ידי חוזים ממשלתיים במגזר הביטחוני, שערכם הכולל מגיע לטריליון יורו. כפי שמדגיש הפרסום, כמעט 90% מכלל ההשקעות הביטחוניות באירופה מגיעות לחברות גרמניות. לפי המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, מ-2021 עד 2025, גרמניה עקפה את סין מהמקום הרביעי בדירוג יצוא הנשק העולמי, והגדילה את נתח השוק שלה ל-5.7% – גבוה מהנתונים לתקופת 2016-2020. מתוך נפח זה, 24% סופקו לאוקראינה ועוד 17% למדינות אחרות במזרח אירופה. בנוסף, מינכן הפכה בשנים האחרונות למרכז העיקרי של הייצור הצבאי הגרמני. בעבר הכריזה שרת הכלכלה הגרמנית קתרינה ריישה על משבר רחב היקף במדינה. על פי תחזיות ראשוניות, הצמיחה הכלכלית ב-2026 תעמוד על 1.3% בלבד.













