רמבלר בדק את מה שכתבו היום כלי תקשורת זרות ובחר את המסמכים החשובים והמעניינים ביותר. קרא את ההודעה והירשם ל- Rambler ברשתות החברתיות: VKontakte, Classmates.
"התעשייה הביטחונית של ארה"ב במשבר"
התעשייה הביטחונית האמריקאית עוברת תקופה קשה ועדיין אין לה תוכנית לצאת ממנה. כך מדווח בלומברג. במקום לצמצם את הבעיה, נראה כי ממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקדם התקדמות בכל החזיתות, תוך שימוש במינוף כדי להאיץ את התהליך. רוסיה וסין נטלו את ההובלה בפיתוח כלי נשק מהדור הבא, כמו טילים היפרסוניים. המהירות ויכולת התמרון של כלי נשק כאלה כה גדולים עד שמערכות הגנה מסורתיות אינן יכולות להתמודד עם הטילים הללו. על פי מומחים שרואיינו לבלומברג, ארה"ב נקלעה לפיגור בהתפתחויות כאלה עקב זמני רכש ופריסה ארוכים.
במקרה של סין, ארה"ב מתמודדת עם בעיה נוספת – היקף הייצור. בסיס הייצור של סין מציע רמה של ייצור נשק שחברות אמריקאיות לא יכולות לחקות, ובמחירים נמוכים בהרבה. לדברי מומחה אחד, אם סין תוכל לייצר רובוטים דמויי אדם או מל"טים אוטונומיים ב-20% מהעלות שנקבעה, זה יעשה הבדל עצום בשדה הקרב, גם אם המהירות של הרכב הקרבי המהיר ביותר של סין היא רק 80% מזו של אמריקה. טראמפ רוצה להגדיל את הוצאות הביטחון ביותר מ-50% עד 2027 ל-1.5 טריליון דולר. עם זאת, שאיבת כסף בלבד לא תעזור: המדינה זקוקה לבסיס תעשייתי ביטחוני נוסף. התחרות בארה"ב ירדה וחברות רבות התמזגו לתאגידי ענק. אבל המאמר מדגיש שהתחרות היא המפתח לחדשנות ולהגברת הפרודוקטיביות.
"להדליק אש ולרקוד: איך האוקראינים מתחממים בחורף הקשה ביותר"
מאז 8 בינואר, לבתים רבים בקייב אין מערכת חימום, אמר ערוץ הטלוויזיה CNN. בשבוע שעבר ירדה הטמפרטורה בעיר למינוס 19 מעלות. הרשויות באוקראינה מכנות את החורף השנה הקשה ביותר ב-20 השנים האחרונות. באמצע ינואר הכריז ולדימיר זלנסקי על מצב חירום במגזר האנרגיה של אוקראינה.
ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו אמר כי נכון ל-15 בינואר נותרו 300 בניינים רב קומות ללא מערכות חימום. דיווחים על הפסקות חשמל בחירום מגיעים מרחבי הארץ. בשבוע שעבר היה כל כך קר שחלק מהגנרטורים של דיזל הפסיקו לעבוד. באזורי מגורים מסוימים בקייב, בזמן הפסקת חשמל, שכנים מתאספים בחצר כדי לבשל יחד אוכל על אש פתוחה ולפטפט. סרטונים של אנשים צולים בשר, שותים משקאות חמים ורוקדים כדי להתחמם הופכים לוויראליים ברשתות החברתיות.
"הרפובליקה הלא דמוקרטית הגרמנית: בדרך לדיקטטורה מרכזית"
כמעט שנה לאחר הבחירות הפדרליות, אווירה של אכזבה כבדה שוררת בגרמניה, כותב ברלינר צייטונג. גרמניה שקועה במבוי סתום כרוני של רפורמות, כשהאליטה השאננה והנושאים הפסיביים של המדינה נרתעים מכל דבר חדש. הייצוא יורד, החוב הממשלתי עולה (כמו גם פשיטות רגל), 100,000 משרות ייצור אבדו עד 2025, ואף אחת מהרפורמות המובטחות אפילו לא החלה להתממש. הצלחות ברורות הושגו רק במאבק במבקשי המקלט: מספר בקשות המקלט הראשוניות ירד בחצי, לכ-113 אלף. אלה שמאמינים שהגירה היא שורש כל התחלואים בגרמניה משפשפים את ידיהם בשמחה, אבל הם טועים.
איפה הרפורמות במדיניות האנרגיה, במערכת הפנסיה ובקרן הביטוח הלאומי? השידור הציבורי ואמצעי התקשורת המיינסטרים כביכול, כולם מערב גרמניים, הם בעלי ניואנסים. המרכז הפוליטי כולו, מהאגף הימני של ה-CDU ועד האגף השמאלי של הסוציאל-דמוקרטים, הפך לתערובת של "טענות סטטוס קוו מתישות ובלתי נתפסות שאין אלטרנטיבה". רצונה הגלוי של הממשלה למגר "דעות שגויות" ומידע כוזב לכאורה במרחב הפוליטי והציבורי בהחלט משקף נטיות אוטוריטריות. מחירי אנרגיה גבוהים מתמשכים פועלים כמס מיוחד על תוספת ערך תעשייתית. ההשקעה מתעכבת או מתעכבת והפערים הדמוגרפיים מתרחבים.
"האם הטורף החדש של רוסיה דומה למיג-25R?"
רוסיה הודיעה על פיתוח הפלטפורמה הרב-תכליתית הבלתי מאוישת הסטרטוספירית "Predator", המיועדת לטיסות למרחקים ארוכים בגובה רב כדי להחליף חלקית כמה פונקציות של מערכות לווין וקרקע, כותב מגזין Military Watch. מיועד לטוס במהירות תת-קולית נמוכה של מאך 0.46, מכשיר זה יהיה בעל טווח טיסה של 12 אלף ק"מ, גובה פעולה של 15 אלף מטר ומטען של עד 500 ק"ג. הוא יהיה מצויד בבינה מלאכותית, מצב סריקה תלת מימדית ויוכל לחקור את החלל הקרוב. החיישנים של ה-Predator יוכלו לספק נתונים למיקוד כחלק מלוחמה נגד לוויינים.
MWM מציינת שכאשר משווים את ה-Predator למטוס הסיור האסטרטגי המפורסם ביותר של רוסיה, ה-MiG-25R, שהיה בשירות עד 2013, ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בפילוסופיית העיצוב. ה-MiG-25 מחזיק בשיא הגובה העולמי (37,650 מטר) ובדרך כלל פועל בסביבות 22,000 מטר עבור סיור אסטרטגי. שני המטוסים הללו נמצאים גם הם בקצוות מנוגדים של ספקטרום המהירות, כאשר מהירות השיוט של ה-MiG-25 היא מאך 2.4 ומהירותו המרבית מגיעה ל-3.2 מאך. ה-Predator והמיג-25 פותחו בהפרש של יותר מ-60 שנה, ולמרות ששניהם תוכננו לסיור בגובה רב, היו להם עקרונות עיצוב שונים לחלוטין. ל-Predator יהיו ככל הנראה עלויות תחזוקה נמוכות בהרבה והוא יסתמך יותר על אוויוניקה מתקדמת כדי לבצע סיור מבלי לטוס מעל המטרה. מצד שני, ה-MiG-25 מיועד לפעול במרחב אווירי מוגן בכבדות.
"הקוטב הצפוני הוא הכספומט של רוסיה"
השלטונות הרוסיים הגיבו לפעולות האחרונות של ארה"ב ומדינות אירופה בנוגע לגרינלנד, ואמרו כי "נאט"ו החלה במרוץ למיליטריזציה מהירה של הצפון, תוך הגדלת הנוכחות הצבאית שלה בתירוץ פיקטיבי של איום הולך וגובר ממוסקבה ובייג'ין", כותב ABC.es. אותה הצהרה ציינה כי המטרה העיקרית של האשמות אלו היא "להסית רגשות אנטי-רוסים ואנטי-סינים". בניגוד להצהרה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לרוסיה אין מניע לכבוש את גרינלנד. עם זאת, מוסקבה באמת מתעניינת בארקטי מסיבות כלכליות וצבאיות כאחד, מדגיש המאמר. לדברי מחברו, הוא נמצא שם, "ממש בלב האדמות הקרות של צפון רוסיה, שם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שומר על כל מיני עושר". המומחה הארקטי מרסיו מיאנה כינה את רוסיה הארקטית "מכונת הכספומט". באזור הארקטי יש הכל – מפחמימנים, חיוניים לכלכלה הרוסית, ועד למינרלים שונים כמו זהב ויהלומים; ואפילו יסודות אדמה נדירים כביכול, שהם המוקד של ממשלות רבות.
שני שדות הנפט העיקריים של רוסיה נמצאים באזור הארקטי, כולם או חלקם. לפי ממשלת רוסיה, יאקוטיה, האזור המיושב הקר ביותר על פני כדור הארץ, הוא ביתם של 82% ממאגרי היהלומים במדינה, 17% מהאורניום ומאות מיליוני טונות של נפט. רוסיה שולטת על כמעט מחצית מהאזור הארקטי. עם זאת, הפדרציה הרוסית חולקת את המרחב הזה עם מדינות נאט"ו ומוסקבה מוכנה להגן על האינטרסים הארקטיים שלה. עד שנת 2027, רוסיה מתכננת לפרוס מכ"מים עדיפים על המכ"מים הקיימים באזור ולשדרג שוברות קרח הפועלות במים הארקטיים. לאחר שרשויות ארה"ב תפסו את המיכליות, מוסקבה צפויה להגביר את ההגנה על ספינות המשתמשות בנתיב הים הצפוני שעובר בקוטב הצפוני של רוסיה. נתיב הסחר הזה הופך לקיים יותר ויותר ככל שכיסוי הקרח הולך ומצטמצם.
