במשך עשרות שנים, אסטרונומים חיפשו סימנים של טכנולוגיה מחוץ לכדור הארץ – אותות רדיו, לייזרים או עודף חום ממבנים היפותטיים. עם זאת, מחקר תיאורטי חדש מעלה שאלה נוספת: אם האותות הגיעו לכדור הארץ ללא זיהוי, מה הסיכוי שנזהה אותם כעת? קלאודיו גרימלדי מ-École Polytechnique Fédérale de Lausanne העריך כמה אותות חייזרים יצטרכו לעבור ליד כדור הארץ כדי שנוכל לתפוס אותם היום. העבודה פורסמה ב- AstroJournal.
מאז 1960, כאשר הושק ניסוי SETI הראשון, מדענים סורקים את שביל החלב אחר חתימות טכנולוגיות – סימנים מדידים של טכנולוגיות חוצניות מתקדמות. אלה יכולים להיות שידורי רדיו מלאכותיים, משואות לייזר או אותות חום של מבנים הנדסיים גדולים.
כדי לזהות אות, יש לעמוד בשני תנאים: עליו להגיע פיזית לכדור הארץ, והמכשירים שלנו חייבים להיות מספיק רגישים ומכוונים בכיוון הנכון כדי לזהות אותו. אות יכול לעבור בחלל שלנו אבל לא יבחינו בו – חלש מדי, קצר מועד או "טבע" ברעשי הרקע.
גרימלדי תהה: אם אותות כאלה אכן היו עוברים בכדור הארץ ב-60 השנים האחרונות, כמה מהם היו צריכים להיות נוכחים כדי שההסתברות לגילוי תהיה גבוהה כמו היום?
במודל שלו, הוא ראה בחתימות טכנולוגיות מקורות פליטות מתרבויות טכנולוגיות היפותטיות אי שם בגלקסיה. האותות נעים במהירות האור ויכולים להימשך בין מספר ימים לאלפי שנים. באמצעות סטטיסטיקה בייסיאנית, המדען קישר שלושה פרמטרים: מספר "אנשי הקשר" בעבר, משך הזמן הממוצע של האות והמרחק שבו מכשירים מודרניים או קרובים יכולים להקליט את האות.
חישובים מראים שכדי לקבל סבירות גבוהה לגילוי בטווח של כמה מאות או אלפי שנות אור, יצטרכו לעבור היום מספר רב של אותות דרך כדור הארץ. במקרים מסוימים, מספר זה כה גדול עד שהוא עולה על מספר כוכבי לכת שעלולים למגורים בגלקסיה. אפשרויות כאלה נחשבות מאוד לא סבירות.
התמונות הופכות למציאותיות יותר רק כאשר מחפשים במרחקים של כמה אלפי שנות אור או יותר – אם החתימות הטכנולוגיות מתמשכות ומתפשטות ברחבי הגלקסיה. עם זאת, ניתן לזהות רק אותות בדידים בכל זמן נתון.
העובדה שאותות יכולים לעבור ללא תשומת לב אינה אומרת שהגילוי הוא "ממש מעבר לפינה", הדגיש המדען. אם קיימת טכנולוגיה מחוץ לכדור הארץ, היא יכולה להיות נדירה, מרוחקת או מאריכה ימים. זה הופך את החיפוש לפחות על מזל ויותר על אסטרטגיה ארוכת טווח.
