מחקר חדש על כתובות מימי הביניים שנמצאו בחורבות העיר העתיקה פרסלב שופך אור על תנור ההיתוך הייחודי שבו נוצרה הממלכה הבולגרית הראשונה.
הכתובת על מצבתו של צ'רגוביל מוסטיץ', שהתגלתה ב-1952, מוכרת על ידי מדענים כעדות נדירה לאופן שבו מסורות ביזנטיות, סלאביות וטורקיות השתלבו בבלקן במאה ה-10.
שלוש שפות במכה אחת
המדען של אוניברסיטת איסטנבול עלי אקבר סיין ניתח את אבן הגיר, ששמורה היום במוזיאון הארכיאולוגי של סופיה, מדווח Arkeonews. בניגוד לרוב המונומנטים הבולגריים המוקדמים שנכתבו ביוונית, הכתובת על מצבה זו הייתה כתובה בשפה הכנסייה העתיקה, אך הושפעה בצורה החזקה ביותר מהמסורת האפיגרפית היוונית של ימי הביניים.
ניתוח לשוני חושף שלושה רבדים נפרדים בתוך הטקסט:
- 60% – אוצר מילים סלאבי של הכנסייה הישנה;
- 20% – מונח דתי יווני-נוצרי;
- 20% – כותרות ושמות אישיים בטורקית (פרוטו-בולגרית).
שילוב זה מדגים בבירור את המבנה של החברה הבולגרית הקדומה: השפה הסלאבית הייתה הבסיס החי, היוונית הייתה שפת האמונות והתרבות הגבוהות, והשורשים הטורקיים של האליטה השלטת נשתמרו במערכת פקידי הממשל.
השליטים הטורקים (חאנים) של הבולגרים (בולגרים) מילאו תפקיד חשוב בכינון הממלכתיות בבלקן, החל מהמאה ה-7. מייסד בולגריה הגדולה היה קובראט, ובנו אספרוך יצר את דנובה בולגריה (681), ומאחד את השבטים הטורקים עם הסלאבים. מייסדי המדינה הבולגרית היו נציגי האצולה הטורקית הנודדת, שבסופו של דבר התיישבו והתבוללו עם הסלאבים.
קריירה, אמונה ו"חולצה שחורה"
הסטלה מוקדשת למוסטיץ', נכבד בכיר ששירת תחת שני מלכים גדולים: שמעון (893-927) ופטר (927-969). הטקסט מדווח שהוא נשא את התואר Ichirgu Boila, או בסלאבית "Chernogubyl" – מוסטיץ' היה כנראה האדם השלישי במדינה, האחראי על הסדר הפנימי והפיקוד של חיל המצב המרכזי.
עם זאת, העובדה החשובה ביותר בביוגרפיה שלו היא ההחלטה שהתקבלה בגיל 80. מוסטיץ' ויתר על כוח ועושר, הפך ל"נזיר" – זה אומר לאמץ אורח חיים נזירי. מעשה זה ממחיש את היוקרה הגוברת של הנצרות בקרב בני האצולה, שכן אפילו האנשים החזקים ביותר חיפשו גאולה רוחנית בדמדומי חייהם.
זמן של מעבר בהיסטוריה
הכתובת של מוסטיץ' מתעדת נקודת מפנה בתרבות האזורית: המעבר ממסורת של כתיבה בעיקר בספרות היוונית לסלאבית. במאות ה-9-10, הכתיבה הסלאבית החלה להחליף את היוונית מהתחום המנהלי והליטורגי של האימפריה הבולגרית.
האנדרטה המוסטיק היא לא רק מצבה אלא גם "מסגרת הקפאה" של חברה בתהליך של טרנספורמציה. הוא מדגים שהזהות הבלקנית לא נוצרת בבידוד אלא באינטראקציה דינמית של תרבויות רבות. כיום, חפץ היברידי זה משמש תזכורת להצטלבות של כוח פוליטי, דת ושפה כדי ליצור את הבסיס של הציוויליזציה הסלאבית המודרנית.
