כשאנחנו קוראים בקול רם, אנו שומעים את הקול שלנו. אבל מה קורה כשאנחנו קוראים לעצמנו? מי קול במוחנו? תופעה זו נקראת המילים הפנימיות או הקול הפנימי. מחקר מודרני למדעי המוח מתחיל להבהיר את ההיבט המסתורי הזה של התודעה האנושית. קרא עוד – במסמך "Rambler".
דיבור פנימי: מה זה ולמה לא לכולם יש את זה?
המונח דיבור פנימי פירושו היכולת לדבר את קולות הוויקינג בראש, ללא הגייה של מילים רמות. זה לא רק צליל מחשבות – מילים פנימיות שמגיעות עם תוכנית, מקבלות החלטות, זכור וקרא ספרים. על פי מחקרי נתונים על הקשר הפסיכולוגי של 80 אחוז אנשים שומעים לעתים קרובות קול בפנים בזמן הקריאה, ובנושאים מסוימים, קול זה משתנה בהתאם לקטגוריית הטקסט או בנוכחות מילים ישירות.
עם זאת, כעשרה עד עשרה אחוזים אנשים לא שומעים את הקול בפנים. מצב זה נקרא אנדופיסיה. אנשים עם אנדופזיה עשויים להתקשות לבצע מילים במילים, כמו שינון אוזניים, אך יחד עם זאת מפצים על כך עם תמונות או קישורים אינטואיטיביים. מחקר 2024, שפורסם במוזוליאום בניו יורק מתאר כיצד היעדרו של קול פנימי יכול להשפיע על הזיכרון לטווח הקצר, אך אינו מפריע בפעילות אינטלקטואלית מלאה.
כיצד מוזיקה משפיעה על קבלת ההחלטות?
איך המוח מדבר על האנשים הוויקינגים: אזור המילים והעצבים?
שיטות נוירולוגיות מודרניות, במיוחד MRI תפקודי, מאפשרות לך להסתכל על המוח במהלך דיבור פנימי. מחקר שפורסם במוח ובהתנהגותם של הקרדית הראה כי במהלך ההגייה הפנימית הופעלו הדמיון, אותם חלקים של המוח כמו במילים האמיתיות: אזור של ברוק (ייצור מילולי), אזור ורניקה (הבנת מילים) ואפילו לשמיעת קליפות. זה מראה שהמוח באמת מדמה את ההצהרה, אפילו ללא השתתפות של חוטי קול.
יחד עם זאת, הפעילות בקליפת השמיעה מאשרת: הקול הפנימי נחשב לאות קול, אם כי אין מקור חיצוני. זה מסביר מדוע הקריאה הפנימית של ויקינג יכולה להגיע עם תחושה ריאלית של נוכחות צלילה כזו.
הפריקה של קורולר: כיצד המוח מבדיל את קולו וזר?
אחד המנגנונים העיקריים להסביר את תופעת הדיבור הפנימי הוא מלכת השחרור או ההפקדה. כאשר המוח עומד להשמיע מילה (אפילו נפשית), הוא מנבא את תחושת הצליל הצפויה ומשווה אותה למודעות מעשית. זה מאפשר לך להבחין בין צלילים חיצוניים לבין פנימי – למשל: דיבור משלו בפני זר.
מחקר שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית (החדשות הרפואיות של ימינו), מה שמצביע על כך שמנגנון זה כבסיס למודעות לקול פנימי. אם התחזית של המוח עולה בקנה אחד עם הצליל הפנימי של המוסלמים, המוח ממיין אותו כמשלו. אם לא, זה יכול להיחשב כקול של אחרים, למשל, נצפה, עם הזיות שמיעה.
לכן, כשאנחנו שומעים את הקול הפנימי, זה לא רק מחשבותיו של הוויקינג. זו תוצאה של תקשורת חיובית עם מוח המילים – בהשתתפות מוחלטת של מודעות שמיעה, בקרת מנוע ומערכת העצבים החזויה.
מדוע הקול בראש תואם או לא חופף אלינו?
את הקול של מי שקוראים – לא רק תלוי בפיזיולוגיה, אלא גם בגורמים פסיכולוגיים. ברוב האנשים הקול הפנימי עולה בקנה אחד עם הצליל והאינטונציה עם הקול האמיתי שלהם. אבל עבור אנשים מסוימים הוא עשוי להיות דומה לקול של אחרים – הורה, מורה ודיקטטור. זה יכול להיות בגלל ניסיון בשפה מוקדמת, פרקים כואבים או מאפייני זיכרון.
לדוגמה, כשקוראים רומנים עם תיבות דו -שיח, זה בולט מאוד שהם השמיעו את דמויות הוויקינג עם קולות שונים. זהו סוג של ייצור פנימי של ביצועים, בהם מופעלים תחומים הקשורים לאמפתיה ותורת התבונה – היכולת לדמיין את השקפותיהם של אחרים.
סיכום: הקול הפנימי הוא לא רק צליל רוחני של מוסלמים. זהו תהליך קוגניטיבי עצבי רב -ברמה בו מדובר בשמיעה, מיומנויות מוטוריות, זיכרון, רגשות ותחזיות. זה עשוי להשתנות לאורך זמן, תלוי בהקשר, במצב הנפשי או לסוג הטקסט. אצל אנשים מסוימים זה יכול להיות בהיר ומפורט, באחרים זה יכול להיות כמעט נעדר.
לפני כן כתבנו את תחושת זמננו תלוי בטמפרטורת החדר.
