מדענים מהמרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) גילו שללטאות, ציפורים ויונקים יש מקצבים פיזיולוגיים איטיים במיוחד, אופטימליים להישרדות במהלך השינה. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Nature Neuroscience (NatNeuro).
אנחנו מדברים על קצב גלובלי שמכסה לא רק את המוח אלא גם את הגוף כולו. במהלך השינה, בעלי חיים משתנים באופן סינכרוני בפעילות מערכת העצבים, בעבודת הלב, בכלי הדם, בקצב הנשימה ובטונוס השרירים. אצל יונקים, הקצב הזה מוכר היטב: הוא הבסיס לשינה אטית (או עמוקה).
כדי להתחקות אחר מקורותיו של מנגנון זה, חוקרים חקרו את השינה של 10 מיני חוליות. המדגם כלל שבעה זוחלים, כולל שממיות, דרקונים מזוקנים וצבים, ציפור אחת, תוכי אחד ושני יונקים לשם השוואה.
החוקרים השתמשו בגישה מולטי-מודאלית, תוך רישום בו-זמנית פעילות חשמלית במוח, זרימת דם, נשימה ופרמטרים פיזיולוגיים אחרים לאורך מחזור שינה שלם.
הניתוח הראה כי זוחלים וציפורים חוו ללא הרף מקצבים איטיים ויציבים במהלך השינה, בהתאם למאפיינים של שינה בגלים איטיים ביונקים. זה מתבטא בכל מערכות המדידה של הגוף ונמשך לאורך כל המנוחה.
גילויים אבולוציוניים היו מעבר לתחזיות של מדענים. השושלות שהובילו ליונקים מודרניים, זוחלים וציפורים התפצלו לפני יותר מ-300 מיליון שנה. עם זאת, קצב השינה המרכזי נותר ללא שינוי במהלך תקופה זו, דבר המצביע על המשמעות הביולוגית הבסיסית שלו.
לדברי המחברים, מנגנון עתיק שכזה לא סביר להיות תופעת לוואי של תפקוד המוח. זה יכול למלא תפקיד חשוב בשיקום מערכת העצבים והפחתת סיכונים הקשורים לשינה.
