שבוע אחד בלבד של הגבלת שימוש במדיה חברתית באופן מודע יכול לשפר משמעותית את הבריאות הפסיכולוגית של צעירים. זו הייתה המסקנה של חוקרים שבדקו 295 משתתפים בגילאי 18-24, שהראו הפחתה משמעותית בסימפטומים של חרדה, דיכאון ונדודי שינה לאחר שבעה ימים בלבד של "גמילה דיגיטלית".
בעולם שבו צעיר ממוצע מבלה כמעט שעתיים ברשתות החברתיות מדי יום, שאלת השפעתה על בריאות הנפש דחופה מתמיד. מחקר חדש מציע פתרון פשוט להפתיע: שבוע אחד בלבד של הגבלת פעילות מדיה חברתית באופן מודע יכול להוביל לשיפורים משמעותיים בבריאות הנפש. בניסוי השתתפו 295 צעירים בגילאי 18 עד 24 – קבוצת גיל זו היא שבאופן מסורתי מציגה את השימוש הכבד ביותר בפלטפורמות חברתיות, תוך שהיא מגבירה את הסיכון לפתח בעיות נפשיות. בניגוד למחקרים קודמים, שלעתים קרובות הסתמכו על דיווחים סובייקטיביים של המשתתפים על זמן מסך, הפעם השתמשו החוקרים בטכניקה חדשנית שנקראת "פנוטייפ דיגיטלי". זה מאפשר מעקב פסיבי אחר השימוש באפליקציות בעולם האמיתי דרך הסמארטפונים של המשתתפים, ומספק נתונים אובייקטיביים ללא ההטיה הקשורה לדיווח עצמי.
שיטת המחקר חושבה בקפידה. השלב הראשון כלל שבועיים של איסוף נתונים בסיסיים, במהלכם המשתתפים ביצעו את הרגלי השימוש האופייניים שלהם במדיה החברתית. לאחר מכן הגיע שבוע של "גמילה דיגיטלית", כאשר המתנדבים התבקשו להגביל את פעילותם בפלטפורמות הגדולות ככל האפשר. במהלך הניסוי שנמשך שלושה שבועות, המשתתפים דיווחו מדי יום על מצבם הנפשי בזמן אמת, מה שאפשר לחוקרים לעקוב אחר השינויים הקלים ביותר. התוצאות היו מרשימות: לאחר שבוע ממוצע של התנזרות, המשתתפים דיווחו על ירידה של 16.1% ברמות החרדה, ירידה של 24.8% בתסמיני דיכאון וירידה של 14.5% בבעיות שינה. במקביל, הזמן הממוצע של שימוש ברשתות חברתיות ירד מ-1.9 שעות ביום ל-0.5 שעות בלבד, ו-6.2% מהמשתתפים נטשו לחלוטין את הרשתות החברתיות בתקופה זו.
עם זאת, הממצא המעניין ביותר הוא ההטרוגניות של התוצאות. החוקרים מצאו כי השיפור תלוי במידה רבה בדפוסי ההתנהגות הדיגיטליים הראשוניים של המשתתפים. אנשים שהפגינו מה שנקרא "שימוש בעייתי" בחברה ולעיתים קרובות עסקו בהשוואה חברתית שלילית הראו את השיפור הדרמטי ביותר בזמן ההגבלה. מחברי המחקר ייחסו את ההשפעות החיוביות בעיקר להפחתת ההזדמנויות לאינטראקציות בעייתיות, ולא רק לצמצום הזמן הכולל המושקע באינטרנט. הסבר זה תואם את העובדה שהמשך האובייקטיבי של השימוש במדיה החברתית עצמו מראה פחות מתאם עם שינויים בבריאות הנפשית מאשר אופי השימוש הזה.
יש לציין שהמחקר לא מצא שינויים משמעותיים ברמות הבדידות במהלך הגמילה של שבוע. מדענים מייחסים זאת לאופי הכפול של המדיה החברתית, שמצד אחד עלול לגרום לחרדה ודיכאון, אך מצד שני, יש לה תפקיד חשוב בשמירה על קשרים חברתיים ויצירת תחושת קהילה. ניואנס זה חשוב במיוחד להבנת ההשפעה המורכבת של פלטפורמות דיגיטליות על חיי הנוער של היום. מחברי המאמר גם הכירו ביושר במגבלות המחקר שלהם. הסיבה העיקרית הייתה אפקט הבחירה העצמית – המשתתפים הסכימו מרצונם להשתתף בניסוי שמטרתו להפחית את השימוש במדיה החברתית והיו מונעים בתחילה להשיג תוצאות חיוביות. בנוסף, המחקר לא כלל מעקב ארוך טווח אחר המשתתפים לאחר חזרה לשימוש רגיל בפלטפורמה דיגיטלית, ולא הייתה קבוצת ביקורת אקראית להשוואה.
המחברים מציינים כי "תוצאות אלו מצביעות על כך שהפחתת השימוש במדיה חברתית למשך שבוע אחד עשויה לשפר את תוצאות בריאות הנפש אצל צעירים, אך העמידות של היתרונות הטיפוליים הללו והקשר שלהם להתנהגות דורשים מחקר נוסף." הפשטות של ההתערבות המוצעת, הדורשת רק שבוע אחד של איפוק מודע, הופכת אותה למבטיחה במיוחד להכללה בתוכניות בריאות נפשיות רחבות יותר.
