בעולם הצומח, ההישרדות תלויה ביכולת למשוך מאביקי חרקים. באופן מסורתי, מאמינים שבעלי עלי הכותרת הבהירים ביותר והריח החזק ביותר ינצחו במירוץ החימוש הזה. עם זאת, מחקר של מדענים מאוניברסיטת קיוטו וארגון המחקר הלאומי למזון וחקלאות של יפן, שפורסם בכתב העת Functional Ecology, מוכיח: האינסטינקטים החברתיים של חרקים עשויים להיות חשובים יותר מהאטרקטיביות החיצונית של פרח, כותב Earth.com.
איתות "יש כאן אוכל"
ביולוגים יודעים זה מכבר שלדבורי בומבוס יש העדפות צבע מולדות. אולם כפי שמתברר, חרקים לא מחפשים רק נקודות בהירות – הם מתבוננים בקפידה בהתנהגות בני גילם. אם "אורח" ישב על פרח, זהו איתות אמין לדבורה שעפה ליד: כאן יש צוף ואין צורך לבזבז זמן בחיפוש אחר מקום אחר.
"התעניינתי כיצד השימוש של מאביקים במידע חברתי משפיע על הצלחת הרבייה של צמחים", מסבירה מחברת המחקר לינה קוואגוצ'י.
נבדק בזירה המעופפת
כדי לבדוק השערה זו, מדענים יצרו מערכת אקולוגית מלאכותית והשתמשו בדבורי בומבוס מהמין Bombus ignitus. בזירה הותקנו מספר אזורים עם פרחים מלאכותיים בצבעים שונים במילוי סירופ סוכר.
בשלב הראשון מתרגלים הדבורים לפרחים לבנים. לאחר מכן מצטמצמת כמות הצוף בו ומוסיפים שני אזורים בהירים חדשים. במקרים מסוימים, מדענים הציבו בובות דבורים ריאליסטיות באחד האתרים, תוך חיקוי "מבקרי עבר".
התוצאות רהוטות:
בהיעדר "דוגמאות", 90% מהחרקים בחרו בפרחים שאת הצבעים שנקבעו מראש גנטית הם העדיפו. בנוכחות ה"אורחים" שינו הדבורים בהמוניהם את העדפותיהם. הם עפים למקום שבו שוכנים חרקים אחרים, גם אם צבעם של עלי הכותרת עצמם פחות מושך אותם.
"אפקט השתתפות הרוב"
מדענים קוראים לזה "אפקט החיקוי". נוכחותם של אחרים גורמת לתגובת שרשרת: דבורים אחרות מבחינות בפעילות ונוחתות בקרבת מקום, ובכך הופכות את המקום לעוד יותר בולט לקבוצות הבאות. כתוצאה מכך, מידע חברתי מבטל לחלוטין את היתרון של צבעים בהירים.
מסתבר שפרח לא צריך לבזבז משאבים על הפיגמנטים הבהירים ביותר. זה מספיק כדי לפרוח קצת מוקדם יותר מאחרים ויש לי זמן למשוך את הצופים האקראיים הראשונים. אם יתחיל בהצלחה, ה"באזז החברתי" יספק לצמח זרם קבוע של מאביקי חרקים לאורך כל העונה.
חוקרים מאמינים שאפילו יתרון קטן במהירות שהוא מושך את המבקר הראשון יכול לקבוע אילו מיני צמחים ישגשגו ואילו ייעלמו.
תגלית זו לא רק מוסיפה לתיאוריית הברירה הטבעית, אלא יכולה לשמש גם בחקלאות כדי לייעל האבקה של יבולים שנחשבים ללא אטרקטיביים לחרקים.
