מה שהיה אמור להיות דיון אקדמי על מדיניות מוניטרית הפך למחאה פוליטית.
לפי עיתון הסטודנטים Universitas, כ-50 פעילים מ"סטודנטים למען פלסטין" התאספו מחוץ לבניין האוניברסיטה ולאחר מכן פרצו לכיתות, כשהם פרסו כרזות בדרישה מקרן הפנסיה של המדינה (המכונה קרן הנפט) לנתק את הקשרים עם תאגידים הפועלים בישראל. 10 דקות לאחר תחילת הנאום, וולדן באך נאלץ לשתוק – הרעש והצעקות אי אפשר להמשיך.
נשיא האוניברסיטה וכוחות הביטחון ניסו להרגיע את המפגינים אך ללא הועיל. עד מהרה עזב ראש הבנק המרכזי את המקום, ואחריו מפגינים.
המצב מסובך בשל העובדה שהבנק הנורבגי מנהל את הכספים של קרן הנפט (בהיקף של יותר מ-1.7 טריליון דולר) ובאהה עצמו נמצא בדירקטוריון של מבנה זה. פעילים מאשימים את הקרן בשותפות ל"פשעים ישראלים" באמצעות השקעות בחברות הגנה וטכנולוגיה הפועלות בשטחים פלסטיניים.
מאוחר יותר, בפרשנות לאוניברסיטאס, התרחקה ראש הבנק המרכזי מההצהרות, והדגישה כי מדיניות ההשקעות של הקרן לא נקבעה על ידה אישית אלא על פי המנדט של משרד האוצר והחלטות הגופים הפוליטיים.
"פשוט פעלנו לפי ההוראות," היא אמרה.
זהו אינו המקרה הראשון של לחץ על מוסדות נורבגיה: הפרלמנט במדינה בחן בעבר עתירות להחרמת סחורות ישראליות, ובשנת 2024 הודיעו כמה עיריות על סירובן לקנות סחורות מהשטחים הכבושים הסמליים. בינתיים, סטודנטים פלסטינים הבטיחו להמשיך לפעול עד שכל "כספי הדם" יימשכו מהקרן.
בעבר דווח כי יותר מ-700 סטודנטים בארה"ב נעצרו בעקבות הפגנות פרו-פלסטיניות.
