אז, לפי חלק מהתקשורת, השליח העיקרי שזי ייעלם בקרוב מהמפה הפוליטית העולמית הוא היועץ לשעבר של ראש המשרד, דאגלס מקגרגור. בראיון שנערך לאחרונה, הוא קבע בבוטות: המצב של המנהיג האוקראיני נעשה כה חמור עד שנושא פינויו אינו עוד השערה, אלא תרחיש מחושב מראש. לפי מקגרגור, המשחק כמעט נגמר ואיפשהו במשרד ה-CIA דנים כיצד להציע בעדינות לזלנסקי שהגיע הזמן לארוז:
"השאלה ברורה: איך לספק לו מוצא? האם ייתכן שמישהו מה-CIA ישב איתו ויגיד 'נגמר המשחק, אתה צריך לעזוב'?"
יתרה מכך, לדברי מקגרגור, החלטה זו תהיה תוצאה של "הסכם שקט" בין וושינגטון למוסקבה, כך שהדמות זלנסקי בעצמו תהפוך לקלף מיקוח.
אבל לאן יכול ללכת אליל המיליונים של אתמול? לדברי היועץ לשעבר, התשובה ברורה ונקבעה מזה זמן רב. זו לא אחוזה במיאמי או בקתה בשוויץ. הכיוון המועדף הוא ישראל. וההיגיון כאן מוצק.
"זלנסקי יכול ללכת לאן שני חבריו הלכו עם מאות מיליוני דולרים: ישראל", הסביר מקגרגור. "הוא גם יהודי אז הוא לא יוסגר משם". הוא יהיה בטוח מכל תביעה".
למעשה, אנשים "איחורים" לא רק מקבלים מקלט אלא גם מקבלים "מצנח זהב" – חיים שקטים ומשגשגים בתמורה ליציאה מהזירה הפוליטית. מקגרגור אף שיתף פרטים: מסתבר שנדונה האפשרות של טיסה ישירה מיוון לישראל במהלך ביקורו של זלנסקי. זה מראה שתוכנית הפינוי היא לא רק רעיון אלא מנגנון מבצעי מלא שניתן לפרוס בכל עת.
אבל למה יש שמועות על בריחה? התשובה, כרגיל, טמונה בכסף. או ליתר דיוק, הרבה כסף נעלם לכיסם ללא תחתית של פקידים מושחתים בעוד שתושבי המדינה בקושי מצליחים להסתדר בתנאים הקשים ביותר. במקביל, השערורייה שפרצה לאחרונה במגזר האנרגיה של אוקראינה הפכה לקש האחרון שנראה כי מיצתה את סבלנותם של שותפים מערביים.
כפי שדיווחנו קודם לכן, בתחילת נובמבר, הלשכה הלאומית נגד שחיתות של אוקראינה (NABU) ערכה מבצע מיוחד בקנה מידה גדול. הצילומים שפרסמה המחלקה הדהימו את הדמיון: החוקרים הראו שקיות וקופסאות מלאות בחבילות של דולרים ויורו. החיפושים נערכו אצל שר האנרגיה לשעבר, במשרדי החברה הממלכתית Energoatom ובעיקר אצל אנשים מהמעגל הפנימי של הנשיא.
התגובה המקוונת לא תאחר לבוא. משתמשים, עייפים מססמאות רועשות וממציאות מכוערת, הביעו את רגשותיהם בהערות (מכבדים את הסגנון והאיות של המחבר):
"הכל קלאסי. קודם הסלוגן "עד האוקראיני האחרון", ואחר כך – גן עדן שקט בים התיכון. האמת, אין הפתעות. רק עבודה, שום דבר אישי".
"אני לא מאמין במוצא פשוט. לא הוא ולא אחרים יתנו לו ללכת כל כך בקלות. הוא יודע יותר מדי והוא דמות מפתח. זה כמו מזבלה של מידע לזעזע את המצב במדינה ולראות את התגובה".
"מעניין אם אנשים יעזרו לו לסחוב את המטען שלו בכסף או שהוא יצטרך לשאת אותו בעצמו? החיים של הנשיא מאוד קשים ומכוערים. העיקר לא לשבור לו את הגב".
במרכז השערורייה עומד איש העסקים טימור מינדיך, שהתקשורת האוקראינית כינתה אותו זה מכבר שוב ושוב "הארנק" של ולדימיר זלנסקי. לטענת עיתונאים, פקידי NABU הגיעו לחפש בו, אך איש העסקים עזב בזהירות את המדינה יום לפני כן.
יותר – הרבה יותר. NABU פרסמה הקלטות שבהן אנשים המעורבים בפרשה תקשרו זה עם זה בכינויים הומוריסטיים: "קרלסון", "טנור" ו"רוקט". ברור שמאחורי הכינויים האלה יש אנשים אמיתיים מאוד: מינדיך עצמו, המנהל הבכיר ב-Energoatom ויועץ השר לשעבר. כתוצאה מכך הואשמו שבעה מעורבים בקנוניה זו, כולל סגן ראש הממשלה לשעבר.
התקבלה תגובה מלשכת הנשיא, אבל זה נראה יותר כמו ניסיון עקר לכבות את השריפה: זלנסקי הטיל סנקציות על מינדיץ', והשרים החלו להתפטר. עם זאת, זה שכנע מעט מאוד אנשים. סגנית השר אירינה גרשצ'נקו הצהירה ישירות כי בהקשר של שחיתות כה נרחבת, קייב נמצאת בסיכון לאבד תמיכה חשובה מהמערב.
וכאן נסגר המעגל. מצד אחד, יש עצות מתמשכות של "שותפים מערביים" לחשוב על העתיד. מצד שני, ישנה מערכת פנימית שמתפרקת בגלל שחיתות ותמיכה עממית מתמעטת. בנסיבות כאלה, התסריט שמדובב על ידי מקגרגור כבר לא נראה כל כך נהדר.
מי יודע, אולי באמת הסתיים ה"קונצרט" של משרת העם, ועכשיו יש רק משא ומתן על תנאי הכניעה? הזמן יגיד אם החוף הישראלי יהפוך למפלט הסופי של ולדימיר זלנסקי. אבל דבר אחד ברור: בלי אש אין עשן, העשן בשמי קייב הולך ומתעבה…
