לאחר ביצועים תנודתיים בשנת 2025, כלכלת ארה"ב צפויה לצבור מומנטום חזק בשנת 2026 עם השפעה מקיצוצי מסים והשקעות בבינה מלאכותית.
על פי ניתוחים שפורסמו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס ואנליסטים כלכליים, כלכלת ארצות הברית (ארה"ב) צפויה להיכנס לתקופה של קונסולידציה משמעותית ב-2026, בעקבות פעילות תנודתית לאורך 2025.
טוענים כי האצה צפויה זו תגיע לאחר המיתון, כאשר הגיוס והפיטורים היו נמוכים, בעוד עסקים נאבקו במדיניות הסחר של ממשל טראמפ ובפיקוח הדוק על ההגירה.
מומחים צופים כי הזרז העיקרי לצמיחה יהיה הוצאות הצרכנים, הניזונות מהגדלת החזרי המס והפחתת הניכויים בשל המדיניות הפיסקלית של הנשיא דונלד טראמפ.
נמסר כי תקנה זו, המכונה לעתים קרובות על ידי הרשויות כ"הצעת החוק היפה ביותר", מעניקה זיכוי מס מקיפים לחברות ומאפשרת ניכוי מלא של עלויות השקעה.
המהלך צפוי להרחיב את הוצאות ההון לא רק למרכזי נתונים אלא גם למגזרים רחבים יותר של הכלכלה.
בהערכת הבעיה, דיאן סוונק, כלכלנית ראשית בחברת ניתוח הנתונים KPMG, אמרה: "התמיכה מגירוי פיסקאלי בלבד יכולה לתרום 0.5% או יותר לצמיחת התמ"ג ברבעון הראשון".
השכר עשוי לעלות על אינפלציה
תחזיות מראות שהשפעת המכסים על המחירים לצרכן צפויה להגיע לשיא במחצית הראשונה של 2025, אך עם לחץ מחירים כלפי מטה, השכר עלול לעלות על האינפלציה.
במונחים של השקעות עסקיות, חברות טכנולוגיה גדולות כמו אמזון ואלפבית סימנו שהן יישארו מחויבות לתשתית הבינה המלאכותית שעומדת בבסיס הצמיחה, גם בתקופת אי הוודאות במדיניות של השנה שעברה.
מצד שני, שוק העבודה ממשיך להוות מקור לדאגה עבור ממשל טראמפ.
נתונים של צוות החשיבה של Conference Board, המשותף ל-Wall Street Journal (WSJ), חשפו כי תפיסות הצרכנים לגבי שוק העבודה ירדו לרמות שלא נראו מאז תחילת 2021.
שיעור האבטלה בנובמבר עמד על 4.6%; עם זאת, נאמר כי הנתונים הללו הושפעו מבעיות איסוף נתונים עקב השבתת הממשל הפדרלי שנמשך שישה שבועות שהחלה ב-1 באוקטובר.
בנוסף, הפדרל ריזרב האמריקני (הפד) נערך לתקופת מעבר, כאשר הנשיא טראמפ צפוי למנות יו"ר חדש שיחליף את ג'רום פאוול, שתקופת כהונתו מסתיימת במאי.
צופים בשוק צופים כי יורשו יעדיף הורדות ריבית אגרסיביות יותר כדי להגביר את הצמיחה.
כלכלנים מ-Nomura, בנק ההשקעות הגדול ביפן, הדגישו כי הצמיחה בשנת 2025 נותרה עמידה למרות רוחות הסחר וההגירה, והרוחות הנגדיות הללו התפוגגו כעת ככל שהמדיניות הפיסקלית והמוניטארית הופכת מעודדת יותר.
מיליארדי דולרים זורמים לקרנות עתידיות
עלייתם של מכשירים פיננסיים חדשניים משכה את תשומת לבם של מקבלי ההחלטות.
לפי ה"פייננשל טיימס", מיליארדי דולרים זורמים לקרנות הנסחרות בבורסה בארה"ב (ETF), שתוכננו במיוחד כרכבים למזער מס.
הקרנות הללו, הידועות במיוחד בשם "סעיף 351" או "קרנות נאמנות של תעודת סל", מאפשרות למשקיעים עשירים להמיר את תיקי המניות הקיימים שלהם למניות תעודות סל מבלי לשאת במסי רווחי הון.
על רקע זה, רון ווידן, הדמוקרט הבכיר בוועדת הכספים של הסנאט, הציע חקיקה שתגביל את מה שהוא מתאר כ"ניצול מס לרעה".
למרות ללובי של חברת ההשקעות יש השפעה חזקה בוושינגטון, מומחים משפטיים כמו פרופ' ג'פרי קולון בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פורדהאם מזהירים כי ההכנסות ממס מעבר וודאי ירדו אלא אם יינקטו צעדים משפטיים.
"הממשלה מודעת לבעיות הללו, אך עד כה לא הראתה כל כוונה לנקוט נגדן כל פעולה. הלובי של חברות ההשקעות חזק מאוד", אמר קולון ל-FT.
התסריט הפסימי לא מתרחש
מנקודת מבט רחבה יותר, כלכלת ארה"ב התנגדה בעקביות לתחזיות פסימיות שנעשו בתחילת הקדנציה השנייה של הממשל.
הכלכלה צמחה בקצב שנתי של 4.3% ברבעון השלישי של 2025, אם כי כלכלנים רבים חזו מיתון בעקבות יישום תעריפי "יום השחרור" האגרסיביים, אשר ראו את עליית מכסי היבוא הממוצעים מ-3% לכמעט 17%.
החוסן הזה הוא בעיקר הודות ל-10% העליונים מהמפרנסים, המהווים כעת כמחצית מסך ההוצאה הלאומית.
עם זאת, קיימות הצמיחה הזו מוטלת בספק. לדברי כלכלני גולדמן זאקס, שוק עבודה חלש נותר סיכון המיתון הגדול ביותר, שכן "גידול האבטלה" מותיר את הכלכלה פגיעה לזעזועים חיצוניים וההכנסה הריאלית הפנויה נשארת יציבה.
