מדענים מאוניברסיטת Northeastern (ארה"ב) הגיעו למסקנה שהמוח האנושי לא רק מגיב לגירויים חיצוניים מהעולם הסובב, אלא גם מנבא באופן פעיל מה קורה. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Nature Reviews Neuroscience (NRN).
המחברים הטילו ספק במודל הקלאסי של גירוי-תפיסה-תגובה, לפיו אדם מקבל קודם כל מידע חושי, אחר כך מעבד אותו ורק אז מקבל החלטה. לדבריהם, המוח פועל אחרת: עוד לפני קבלת אותות מהחושים הוא יוצר ציפיות ומכין פעולות אפשריות, על סמך חוויות העבר והמשימה הנוכחית.
המשמעות היא שתפיסת העולם תלויה במידה רבה בהקשר. לדוגמה, במקום לא מוכר, אדם עשוי לפרש כלב כאיום פוטנציאלי ו"להכין" אסטרטגיית בריחה. בסביבה מוכרת, אותו אובייקט ייתפס בצורה שונה – כבטוח.
חוקרים מסבירים זאת על ידי אופן פעולת המוח. בקליפת המוח שולטים מה שנקרא קשרים יורדים – מאזורי זיכרון ועד אזורים תחושתיים. הכותבים מעריכים שעד 90% מהסינפסות בקליפת המוח החזותית יורים בכיוון זה, מה שמאפשר למוח "לסנן" אותות נכנסים דרך עדשת חוויות העבר.
מחקרי MRI נוספים הראו שסוגים שונים של גלי מוח מעורבים בתהליך זה. גלי בטא, המעורבים בתכנון ובניבוי, יכולים לדכא גלי גמא, שאחראים על עיבוד מידע חושי. אם החיזוי שגוי, המוח מתעד את השגיאה ומתאים את המודל שלו – כך מתרחשת למידה.
המושג החדש גם עוזר להסביר את המאפיינים של כמה מצבים נפשיים. לכן, עם דיכאון, המוח יכול להכליל מצבים יתר על המידה, לתפוס אותם כאיום, בעוד שבאוטיזם מתרחשת הבעיה ההפוכה – הכללה לקויה וקושי להסתגל למצבים חדשים.
הדיאטה הטובה ביותר לשמירה על בריאות המוח בגיל מבוגר נקראה בעבר.
