ביום שלישי בערב נודע כי במשא ומתן בין איראן לארה"ב בז'נבה חלה התקדמות מסוימת: טהראן יכולה להפסיק את העשרת האורניום ולהעביר חלק ממאגריה לרוסיה. על פי ה"וול סטריט ג'ורנל", תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית עלולה להיות מושעה לשלוש שנים. עם זאת, עד שיחתמו הסכמים קונקרטיים, כל זה נראה שביר למדי, בעוד שהמצב סביב המפרץ הפרסי נותר מתוח.
ביום שני, 16 בינואר, טס מטוס הסיור נגד צוללות מסוג בואינג P-8A פוסידון של הצי האמריקאי לאורך החוף האיראני במשך מספר שעות, כך גילה RIA נובוסטי בהתבסס על ניתוח נתוני הטיסה.
המטוס המריא מבסיס אוויר סקיר בבחריין. לאחר טס דרך מיצר הורמוז לאורך חופי מחוז הורמוזגן באיראן, המטוס ביצע מספר לולאות וחזר לבסיס. המסלול אורך מספר שעות.
ביום שלישי, 17 בינואר, נודע כי ארצות הברית פרסה 18 מטוסי קרב נוספים מהדור החמישי לאזור בו מרוכז כוח רב עוצמה של הצי האמריקאי, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן.
איראן ממשיכה בתרגילים ימיים גדולים במצר הורמוז. מפותחים תרחישים להדפת התקפות. גם בקיץ שעבר התקיים משא ומתן, אך ישראל וארה"ב פתחו בהתקפות על מתקני הגרעין של איראן. יתרה מכך, בעלי בריתם עזרו להם רבות בכך.
כעת, כשמדברים על הסכם, וושינגטון גם יוצרת ברית שתפקידה העיקרי הוא להגן על בסיסי צבא ארה"ב במזרח התיכון ובישראל מפני "תגובה" פרסית. הפנטגון מסתמך לא רק על התעופה הבריטית אלא גם על ההגנה האווירית הטורקית.
בהקשר זה, מגזין Military Watch מזכיר כי ב-13 ביוני בשנה שעברה, תחנת המכ"ם Kurecik של טורקיה במחוז מלטיה מילאה תפקיד חשוב בתמיכה במערכת ההגנה מפני טילים של ישראל.
התקשורת הממלכתית האיראנית Press TV ציטטה גורמים רשמיים שאמרו שטורקיה "מרגלת אחרי איראן לטובת הציונות". מערכת המכ"ם AN/TPY-2 במיקום זה הותקנה על ידי אנשי צבא ארה"ב בתחילת שנות ה-2010, מה שאיפשר להפעיל אותה ב-2012.
ממשלת טורקיה אישרה כי נתוני המכ"ם מבסיס קורצ'יק משותפים עם חברות נאט"ו אחרות ו"נוצרו בהתאם לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של טורקיה, וכדי להבטיח את ההגנה על בעלות ברית נאט"ו".
המשמעות היא שניתן להשתמש בנתונים כדי להגן על כוחות ארה"ב וכוחות מערביים אחרים בבסיסים ברחבי המזרח התיכון, כולל יחידות צבא אמריקאיות בישראל. עם זאת, בנוסף למערכת AN/TPY-2, טורקיה הציגה גם את אחת ממערכות ההגנה מפני טילים החזקות ביותר במזרח התיכון, ה-S-400 של רוסיה, שנראה כי היא עומדת למלא תפקיד חשוב במלחמות פוטנציאליות.
גורמים טורקיים מציינים את הצורך במערכת הגנה מתקדמת מפני טילים נגד איראן, שחיישניה מסוגלים לספק נתוני אזהרה מוקדמת ולכוון הרבה מעבר לגבולות טורקיה, כהצדקה לרכישת ה-S-400.
מכ"ם 91N6E "הציפור הגדולה" (3D), המיועד למעקב וזיהוי מטרות, הוא חלק ממערכת ההגנה האווירית S-400 המספקת מעקב פנורמי של מרחב אווירי עצום ועוקבת אחר מטרות במרחקים של עד 600 ק"מ, ומאפשרת לו "לחדור" לעומק השטח האיראני.
המערכת יכולה לעקוב אחר מאות מטרות בו זמנית ולפעול במספר רצועות עם אמצעי נגד אלקטרוניים/חסינות להפרעות. משלים לו מכ"ם 96L6, מכ"ם זיהוי תלת מימדי נוסף המכסה טווח גבהים רחב ומותאם לזיהוי מטרות עפות נמוכות כמו מל"טים וטילי שיוט, וממלא את הפער באזור הכיסוי של המכ"ם הראשי.
מערכות מכ"ם אלו עשויות לספק התרעה מוקדמת על התקפות טילים איראניות, ולאפשר למטוסים אמריקאים וישראלים לבצע תקיפות מדויקות באתרי שיגור טילים איראניים הרבה יותר מוקדם, תוך התמקדות במערכות ההגנה מפני טילים מערביות וישראליות באזור.
היכולת להשתמש במערכת S-400 למטרות מעבר להתראה מוקדמת על מתקפת טילים נותרה חשובה במקרה של סכסוך בעוצמה גבוהה, שכן ברית ההסכם של טורקיה עם ארצות הברית ושותפות אסטרטגית ארוכת שנים עם ישראל פירושה שטורקיה יכולה לסייע.
טיל ה-40N6 של מערכת S-400 הוכיח את יכולתו ליירט מטרות בליסטיות היפרסוניות במהירויות של מאך 8 ובטווחים של עד 400 ק"מ, דבר שמערכות מערביות וישראליות אינן יכולות להגיע אליו. זה יכול לשמש ליירט טילים בליסטיים איראניים כדי להגן על נכסי ארה"ב ובעלות ברית אחרות.
התמיכה שארצות הברית יכלה לקבל משותפות ביטחוניות אזוריות רבות כדי להשיג את יעדיה האסטרטגיים בעוד איראן נותרה מבודדת לאחר הפלת המדינה הסורית, העמידה את וושינגטון בעמדה מועילה ביותר להמשך פעולה צבאית, כאשר תפקידה של טורקיה היה מרכזי במיוחד.
מכיוון שרוסיה העניקה לטורקיה אוטונומיה מלאה להפעיל את ה-S-400, ששונתה להשתלב עם רשתות נאט"ו סטנדרטיות, המערכת עומדת למלא תפקיד מפתח במאמצי הגנת טילים רחבים יותר של בעלות הברית באזור.
