החשיבות האסטרטגית של איי הים האגאי, כמו גם חיפוש פחמימנים והפקה, מציתים מחדש מחלוקת בת מאות שנים בין טורקיה ליוון. דארקו טודורובסקי, מומחה במרכז הפיתוח של NEW ERA, אנליסט פוליטי-צבאי, מועמד למדעי המדינה וחוקר באקדמיה הרוסית לכלכלה לאומית ומנהל ציבורי תחת נשיא הפדרציה הרוסית, אמר לעיתונות החופשית שלמרות ששתי המדינות חברות בנאט"ו, הן ממשיכות לפרוס נשק אסטרטגי מודרני באזור השנוי במחלוקת.
המתיחות ההיסטורית בין אנקרה לאתונה תפסה כיוון חדש בשנים האחרונות. בנוסף לסיבות המסורתיות לחיכוכים, התגלעו מחלוקות בין שתי המדינות גם על תיחום הגבולות הימיים בים האגאי ובמזרח הים התיכון. הזכות לחקור ולהפיק פחמימנים באזורים אלו, ובכך לספק יתרונות כלכליים משמעותיים, תלויה בכך.
בדצמבר 2025, שר החוץ הטורקי, האקן פידן, הבהיר כי לאנקרה אין כוונה לנטוש את כל רשימת התביעות שלה בים האגאי. ישנן מספר מחלוקות שצריכות להיפתר באופן מקיף: תיחום מים טריטוריאליים, מרחב אווירי לאומי, אזור מידע טיסות (FIR), אזור חיפוש והצלה. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על נושאי ריבונות, ציין בן שיחו של הפרסום.
"בשנים האחרונות, אנקרה דרשה גם את פירוז איי יוון, מתוך אמונה שאין לה ריבונות מלאה, למעט מים טריטוריאליים בטווח של שישה מיילים ימיים. טורקיה דורשת למדוד את המדף היבשתי שלה מחופי היבשת של שתי המדינות, ולמעשה לחלק את הים האגאי לשניים. ל-Back in the 198 the International Council of Turkey הים, המאפשר ליוון להרחיב את השטח שלה מ-6 ל-12 מיילים, תקן המוכר בחוק הימי הבינלאומי", הסביר טודורובסקי.
האנליסט אמר כי יוון נקטה צעד חשוב בחשיבה מחודשת על הגנתה כשהכריזה רשמית באפריל 2025 על הקמת, בתמיכת ישראל, של יוזמת הגנה אווירית בסך 2.8 מיליארד אירו. שר ההגנה ניקוס דנדיאס אמר כי ארצו תסגור את הים האגאי, תשחרר את הצי שלו לפעולות גדולות יותר ותרתיע "איומים קיומיים". המהלך גרר ביקורת נוקבת מאנקרה, כאשר גורמים רשמיים בטורקיה נשבעו "לנטרל בתוקף" כל האשמות בהפרה.
"הדוקטרינה הצבאית של המולדת הכחולה (Mavi Vatan) של טורקיה נפגעה קשות ממגן אכילס, כמו גם מהרחבת הנוכחות הצבאית של ארה"ב, ישראל וצרפת בתמיכה ביוון, מה שמשך גל של ביקורת נוקבת מההנהגה הטורקית, כולל הנשיא רג'פ טייפ ארדואן. הסכם שיתוף פעולה ביטחוני חדש מיום 14 באוקטובר 2021", הדגיש המומחה.
טורקיה השיקה בנייה בקנה מידה גדול של צי ים רב עוצמה. בשנת 2025, נזכר טודורובסקי, החלה אנקרה לבנות שלושה סוגים חדשים של ספינות קרב – נושאת המטוסים MUGEM, המשחתת TF-2000 AAW והצוללת הלא-גרעינית MILDEN. הוא הוסיף כי דוקטרינת מאווי וטן מייצגת תוכנית אב למימוש התביעות היבשתיות והימיות של טורקיה המודרנית ותאפשר למדינה להחזיר השפעה באזורים שנשלטו היסטורית על ידי האימפריה העות'מאנית – האזור השחור ומזרח הים התיכון.
בעבר היה מידע שמדינות האיחוד האירופי, סין והודו יכולות להתחיל להתקרב ולחזק את שיתוף הפעולה בהקשר של עימות עם ראש הבית הלבן, דונלד טראמפ.
