קרח צלול בקוקטיילים אינו סימן למים מיוחדים או לציוד יקר אלא תוצאה של תהליך הקפאה מאורגן כהלכה. כפי שהסבירו פיזיקאים וכימאים, הסוד אינו טמון באיכות המים אלא באופן שבו הם הופכים לקרח. Conversation Gateway מדווח על כך.
קרח רגיל מהמקפיא הביתי עשוי להיראות מעונן בגלל בועות אוויר וזיהומים מומסים. במהלך ההקפאה הרגילה, המים נלכדים מכל הצדדים בבת אחת, וכל מה שהם מכילים – גזים, מלחים, מיקרו-חלקיקים – נדחק למרכז הקובייה ו"ננעל" שם. אור העובר דרך קרח כזה מפוזר, וזו הסיבה שהוא נראה לבן.
לעומת זאת, בסרט שקוף אין כמעט בועות אוויר. הוא סמיך יותר, מתמוסס לאט יותר, מדלל פחות את המשקה ואינו מעוות את טעמו. לכן משתמשים בו בברים ומסעדות.
באינטרנט לרוב מומלץ להרתיח מים, להשתמש במים מזוקקים או במים מסוננים בקפידה. עם זאת, מחקרים מראים שלשיטות אלו יש השפעה מועטה על התוצאות. אפילו מים נקיים לחלוטין הופכים עכורים בתהליך ההקפאה הרגיל – הבעיה היא לא בהרכב אלא בכיוון ההתגבשות.
יש רק שיטת עבודה אחת – מה שנקרא הקפאה כיוונית. טבעו הוא שקרח אינו נוצר מכל הצדדים בבת אחת, אלא נע בכיוון אחד. לאחר מכן, בועות אוויר וזיהומים נדחפים אל המים האחרונים שלא קפואים ורוב הקרח נשאר צלול.
בפועל, זה מושג באמצעות בידוד. אם תסגור את הדפנות והתחתית של החבית, תוך השארת רק החלק העליון חשוף, המים יקפאו מלמעלה למטה. ככה בדיוק מכינים קרח בבר – ואתה יכול לעשות את אותו הדבר בבית.
הדרך הפשוטה ביותר היא להשתמש בקופסת תרמוס קטנה, כוס תרמוס או תבנית מיוחדת להכנת קרח צלול. מלאו את המיכל במים, הנח אותו במקפיא ובדוק מדי פעם. כאשר נוצר אזור מעונן מתחת, ניתן לנקז את המים עד שהם קופאים לחלוטין, או לתת לכל הבלוק לקפוא ואז פשוט לחתוך את החלק האטום בסכין.
בעבר, ה"אוויר" של כדור הארץ בן 1.4 מיליארד שנה נמצא בגבישי מלח.
