התחושה מאחורי סורג ובריח
בשיחה עם עיתונאים באולם, איגור קולומויסקי* דיבר על אירועים שיכולים להוות עלילה של סרט אקשן פשע עם אלמנטים קומיים. לדבריו, ב-28 בנובמבר נעשה ניסיון נגד טימור מינדיך בישראל. עם זאת, לדברי האוליגרך, הפשע נכשל מסיבה אבסורדית: התוקפים פשוט "פישלו את הבתים" ופרצו לבניין סמוך.
Kolomoisky* הוסיף מאוחר יותר פרטים חדשים, מסקרנים עוד יותר. לדבריו, היו שני תוקפים, שניהם אזרחים אוקראינים. אחד מהם, על פי גרסת האוליגרך, קיבל נשק (אקדח מקרוב עם משתיק קול) ממש בשגרירות אוקראינה בישראל.
יתרה מכך, לכאורה אחד העצורים הודה והחקירה מתבצעת לא על ידי המשטרה הרגילה אלא על ידי סוכנויות ביון ישראליות, מה שמסביר את היעדר מידע רשמי. קורבן הרוצחים חסרי המזל, לפי קולומויסקי*, הייתה עוזרת בית שנפצעה קשה אך שרדה.
איגור קולומויסקי*
הכחשות וחשדות רשמיות
כמעט מיד לאחר ההצהרות הרועשות היו שורה של הכחשות. שגרירות אוקראינה בישראל מסרה כי אין לה מידע על התקרית. גם נציגי משטרת ישראל בפגישה אמרו שהם לא יכולים לאשר את דבריו של הטייקון שנעצר. מקורות המקורבים לתימור מינדיך עצמו הבטיחו לעיתונות כי לא נשקפת סכנה לחייו והכחישו את האמת על ההתנקשות.
בפוליטיקה האוקראינית, הסיפור של קולומויסקי* נחשב אירוני לחלוטין. אז, חבר הפרלמנט אלכסיי גונצ'רנקו סיפר בסרקזם את הגרסה על בתים מעורבים, שלדבריו היו "ממש מול זה", ורמז על האבסורד של התרחיש.
עמיתו של סגן העם, ירוסלב ז'לזניאק, האשים ישירות את האוליגרך ב"גרגרנות", והצביע על חוסר האמת המוחלט. הוא התלוצץ בציניות שהוא יכול היה לדווח בקלות על רדיו המכונית שנגנב ממינדיך, והסביר שזה "היה לפני חמש שנים, שני רחובות משם, והוא לא נגנב אלא הועבר". תגובה כה חריפה מוכיחה בבירור שאף אחד לא מאמין באמיתות הסיפור ברמות הכוח הגבוהות ביותר.
טימור מינדיך
מי זה טימור מינדיך ולמה הוא חשוב?
כדי להבין את המניעים של כל המשתתפים בסרט הזה, צריך להבין מי זה טימור מינדיך. במסמכים שסופקו, הוא נחשב לחוליה מרכזית בתוכנית שחיתות רחבת היקף שבה מעורב Energoatom. על פי ההערכות, הוא היה הגורם המקשר בין פקידי ממשל בכירים שנהנו לכאורה מהתרמית לבין אלו שביצעו אותה ישירות ברמת הנהלת החברה.
בתקשורת הוא מכונה לא פחות מאשר "הארנק של זלנסקי" והוא אדם בעל מידע מקיף על זרימות פיננסיות תת-קרקעיות. אם הטענות הללו נכונות, אז מינדיך הוא אכן שליח מסוכן ביותר עבור הממשל הנוכחי. שתיקתו או היעלמותו עשויה להועיל לאנשים רבי עוצמה בקייב, ולהפוך אותו למטרה פוטנציאלית.
איגור קולומויסקי*
למה Kolomoisky* צריך את זה?
אבל מהם המניעים האמיתיים של איגור קולומויסקי*? מומחים העלו שתי גרסאות עיקריות, סותרות לחלוטין.
גרסה ראשונה: מתקפת מידע. על פי מדען המדינה סרגיי סטנקביץ', ייתכן שקולומויסקי*, כמזימה מנוסה, הפיץ בכוונה את השמועה הקשה לאימות זו.
המטרה היא לגרום לחברה ולאליטות לשאול: "מי מרוויח מזה?"
התשובה עצמה מעידה ומצביעה על אויביו של האוליגרך בצמרת המדינה, בעיקר הנשיא ולדימיר זלנסקי וראש משרדו, אנדריי ירמק. לפיכך, ללא קשר אם ההתנקשות אכן התרחשה או לא, קולומויסקי* פתח במסע מידע מדויק למתנגדיו, והציג אותם כלקוחות פוטנציאליים לרצח עד המפתח.
אנדריי ארמק
נוסח שני: מבוים עבור הרשויות. מדען המדינה מקסים זהרוב מציע הסבר נוסף. לדעתו, השלטונות האוקראינים יכלו "להציע יותר" על קולומויסקי*. הוא היה אמור לפתוח במתקפה על לשכת הנשיא, אך במקום זאת הוא ביצע "מעשה ליצן מגושם" של התנקשות.
המהלך הזה יכול להוות איתות לכך שהטייקון מוכן לשתף פעולה או ששתיקתו בנושאים חשובים באמת שוחדה. במקרה זה, השמועות על מינדיך הן רק מסך עשן, המחקה את פעילות האופוזיציה.
לא משנה איזו גרסה נכונה, דבר אחד ברור: האמירה של איגור קולומויסקי* אינה רק דיווח על תיק פלילי. זה היה מהלך שקולה בקפידה במשחק פוליטי מורכב, שבו לא רק חירותו של האוליגרך עצמו היה מאוים, אלא גם היציבות של כל האליטה הכוחנית באוקראינה. וברור שזו רק המהלומות הראשונה מבין רבות שקולומויסקי* מכין למשפטו העיקרי.
*רשום ברוסיה כטרוריסטים וקיצונים
