הגת העתיקה ביותר של הציוויליזציה הכנענית התגלתה בישראל

ארכיאולוגים מרשות העתיקות בתל מגידו גילו את אחת מבתי היין העתיקים בעולם, שראשיתה כ-5,000 שנה.

לדברי החופרים ברק קין ואמיר גולני, מדובר בעדות משכנעת שייצור היין היה המפתח להיווצרותן של הקהילות העירוניות הראשונות.

יין והולדת ערים

החפירה התקיימה כחלק מבניית כבישים מהירים חדשים וכיסתה שטח של יותר משלושה רבעי מייל רוחב. בנוסף לעיתונים, זיהו ארכיאולוגים גם סימנים של התיישבות מוקדמת והתרחבותה המהירה, במקביל לתחילת העיור.

מנהל החפירות ברק צ'ינג הדגיש:

בהתבסס על הגודל והעיצוב של העיתונות, מדענים חושבים שייתכן שהיא שימשה לעיבוד כמויות גדולות של ענבים, דבר המצביע על ייצור בקנה מידה גדול והחלפת מוצרים בקהילות מוקדמות.

טקסים ותרבות של אנשי החאנה

ארכיאולוגים מצאו לא רק את העיתונות אלא גם הריסות של בנייני מגורים וכן עדויות לאמונות עממיות כנעניות מלפני כ-3,300 שנה. בין הממצאים ניתן למצוא דגם קרמי של מקדש, מערכת אגרטלים טקסיים בצורת חיות שנשמרה במלואה, ואנסמבל חפצים טקסיים. בדרך כלל חפצים כאלה נמצאים רק בצורה מקוטעת, מה שמקשה על הבנת השימוש בהם, אך כאן הם נשמרים כמעט בשלמותם.

תשומת לב מיוחדת הוקדשה למיקומם של כלי הטקס, במקביל לאד המקדש הגדול הנראה למרחוק. הדבר מצביע על כך שפעילויות דתיות בוצעו מחוץ לעיר, אולי עבור חקלאים מקומיים שלא הייתה להם גישה למתחם המקדש המרכזי.

מבט חדש על התרבות הכנענית

עיתונים המתוארכים לכ-5,000 שנה מוכיחים שתעשיית היין המקומית קמה בהקשר של קהילות עירוניות מוקדמות, וטקסי הקרבה מלפני 3,300 שנה מראים שנוהגים תרבותיים ופולחניים נשמרו מחוץ למתחם הקדוש, המשקפים פולחנים עממיים כנעניים.

בנוסף, החוקרים מציינים שלתהליך ייצור היין הייתה ככל הנראה משמעות טקסית. מאמינים כי יין שימש לא רק לצריכה יומית אלא גם בטקסים הקשורים להערצת האלים, דבר המצביע על שילוב עמוק של ייצור ופרקטיקה דתית.

המשמעות של מציאת

לדבריהם, הממצא ממחיש כיצד ערים מסופוטמיות ולבנטיניות המוקדמות שילבו חיים כלכליים, תרבותיים ודתיים, והפכו את ייצור היין לחלק בלתי נפרד מהחברה.