על השמש, כדור תרמו-גרעיני ענק, יורד גשם למעשה – אבל בגלל שהפלזמה חמה מדי. חוקרים מהמכון לאסטרונומיה של אוניברסיטת הוואי מצאו כי היווצרות "המשקע" הבלתי רגיל הזה קשורה לזרימה המהירה של יסודות כמו ברזל, סיליקון ומגנזיום. עבודתם פורסמה בכתב העת Astrophysical Journal (AstroJ).
גשם עטרה הוא זרימה של טיפות פלזמה צפופות וקרות יחסית הנופלות מעטרה של השמש, השכבה החיצונית של האטמוספירה שלה, בחזרה אל פני השטח. בדיוק כפי שטיפות מים על כדור הארץ נעות עם זרמי אוויר, חלקיקי פלזמה נעים לאורך השדה המגנטי הסולארי, ויוצרים קשתות ענק בקוטר פי חמישה מקוטר כדור הארץ.
בעבר, מדענים האמינו שתכולת היסודות הכימיים בהילה של השמש נותרה קבועה. עם זאת, חישובים חדשים הראו שתנודות בהרכב החומר עלולות לגרום לגשם בשפה.
"מודלים המאפשרים שינויים בשפע היסודות יכולים להסביר את המשקעים תוך 35 דקות בלבד, בעוד שדגמים ישנים דרשו שעות או אפילו ימים של חימום", אמר מחבר המחקר, לוק בנאוויץ.
לדברי החוקרים, שינויים בריכוז היסודות משפיעים על אובדן אנרגיית הקרינה בקורונה, וגורמים לאזורים מסוימים להתקרר בפתאומיות ולפלזמה ליפול כ"גשם".
"שינויים בשפע היסודות חשובים להבנת קירור הפלזמה באטמוספירה הסולארית, וכפי שהראינו, יכולים להוביל ישירות לגשם קורונלי", נכתב בעיתון.
תגלית זו לא רק מקרבת מדענים לפרום אופיו של גשם סולארי, אלא גם מעלה שאלות חדשות לגבי מנגנון החימום של הקורונה, אחד האזורים המסתוריים ביותר של השמש.
"ייתכן שנצטרך לשקול מחדש את ההבנה שלנו לגבי האופן שבו האטמוספרה הסולארית מתחממת. זה פותח טווח למחקר חדש", הוסיף מחבר שותף ג'פרי ריפ.
